פסק-דין בתיק תא"מ 15803-07

1.       המחלוקת העיקרית שלפניי היא האם הנתבעת 4 (להלן: "הנתבעת") התרשלה בבדיקת רכבו של התובע לפני רכישתו על ידו. ככל שהתשובה לכך חיובית, האם הוא זכאי לפיצוי בגין כך.

השתלשלות העניינים הרלוונטית בתמצית

2.       התובע רכש מאת הנתבע 2 העוסק בסחר מכוניות את הרכב נושא התביעה. רכב זה היה בבעלות הנתבע 3. התובע דאג לבטח את הרכב אצל הנתבעת 1. התובע טען כי עובר לרכישת הרכב הוא פנה אל הנתבעת לצורך בדיקתו. בהסתמך בין  היתר על תוצאותיה של בדיקה זו, אשר נערכה ביום 11.9.2005 ואשר קבעה כי ברכב יש ליקויים בעלי משמעות נמוכה, הוא החליט לרכוש את הרכב.

3.       ביום 29.9.06 הרכב נגנב מביתו של התובע ונמצא על ידי משטרת ישראל, עוד באותו יום כאשר הוא בוער באש. בעקבות האירוע האמור הרכב הוכרז "אבדן כללי". שמאי מטעם הנתבעת 1 קבע כי מאחר שהרכב היה מעורב בעבר בתאונת דרכים בעקבותיה הוא הוכרז "אובדן להלכה" הרי שמסכום הפיצוי יש לנכות  סך של 19,891 ש"ח.

4.       בעקבות האמור נתגלה לתובע, כי עובר לרכישת הרכב על ידו, היה הרכב מעורב בתאונת דרכים ביום 9.8.2005. שמאי הרכב מר אברהם עזיזי שבדק את הרכב ביום 10.8.2005 קבע כי לרכב נגרם נזק בהיקף של 39,216 ש"ח המהווה נזק גולמי בשיעור של 33.52%. בעל הרכב החליט שלא לתקן את הרכב עקב היקפם של הנזקים והרכב הוגדר "אובדן להלכה".

5.       התביעה הוגשה בתחילה גם כנגד הנתבעת 1 שביטחה את הרכב, כנגד הנתבע 2 אשר מכר את הרכב לתובע וכנגד הנתבע 3 שהרכב היה בבעלותו.

6.       לפני שהועבר הדיון בתיק לפניי, נמחקה התביעה כנגד נגד הנתבעים 1 ו- 3 בהסכמת הצדדים הרלוונטיים וניתן פסק דין כנגד הנתבע 2 לאחר שלא התגונן כנגד התביעה. הדיון שהתקיים לפני הוא בתביעה כנגד הנתבעת 4 בלבד.

טענות התובע הרלוונטיות בתמצית

7.       התובע טען כי הנתבעת התרשלה בבדיקת הרכב וכי היה עליה לגלות את הליקויים ברכב. עקב כך נגרמו לו נזקים. סכום התביעה עמד על סך של 40,024 ש"ח. זה כלל את ההפרש בין סכום הפיצוי המגיע לו, לטענתו, על פי מחירון הרכב של השמאי לוי יצחק לבין סכום הפיצוי שקיבל וזאת בסך של 24,476 ש"ח, התשלום ששילם לכיבוי אש בסך של 128 ש"ח (סכום זה אינו רלוונטי עוד לאור מחיקת הנתבעת 1), בדיקת הרכב בסך של  420 ש"ח ועוגמת נפש בסך של  15,000 ש"ח.

טענות הנתבעת הרלוונטיות בתמצית

8.       הנתבעת טענה להגנתה כי לא הייתה כל התרשלות מצדה וכי תוכנו של טופס הבדיקה מלמד על כך כדלקמן:

 בסעיף 8 לדו"ח שכותרתו: "שילדת מרכב" צוין כדלקמן: "ליקויים בעלי משמעות נמוכה" וסומן איקס בעמודה "לא תקין". באבחנה צוין : "פגיעות פח, תיקונים במרכב, תיקוני פח וצבע, תיקון מאחור בגוף מימין, תיקון פח אחורי, פגוש אחורי הוחלף".

בסעיף 1 להערות נכתב כדלקמן: "משמעות הליקויים, חומרתם והערכת מחיר לתיקון יש לקבל ממוסך מורשה או שמאי רכב לפי הצורך בלבד ובאחריות קונה הרכב". לטענתה,  התובע משיקוליו בחר להתעלם מדו"ח הנתבעת ולא ערך את הבדיקות הנוספות. לאור זאת, אין לו אלא להלין על  עצמו.

9.       טופס הבדיקה של הנתבעת הנו בהתאם להגדרות שקבע משרד התחבורה. בהתאם להגדרות אלה משייכת התוכנה שהונפקה על ידי משרד התחבורה את הליקוי למשמעות גבוהה או נמוכה.

10.   התובע הסתיר את העובדה שרכש את הרכב במחיר הנמוך ב- 8,000 ש"ח ממחיר המחירון.

11.   אחריות הנתבעת מוגבלת ל- 3 חודשים ממועד הבדיקה. בנוסף, על פי סעיף 9 לכתב האחריות המופיע על טופס הבדיקה, הנה משוחררת מכל אחריות.

דיון והכרעה

12.   בדיון שהתקיים לפני נחקרו התובע ומנהלה של הנתבעת על תצהיריהם. כן נחקר השמאי מר אילן בו ארצי, אשר הגיש חוות דעת מטעם הנתבעת.

13.   לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחוות הדעת שהוגשו לתיק וכן לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בסיכומי הצדדים אני קובע כי הנתבעת התרשלה בבדיקת הרכב ולפיכך היא חייבת בתשלום פיצוי לתובע בגין נזקיו והכל כפי שיפורט להלן.